עושים סדר – האתר הרשמי Vs רשת החברתית

פיססבוק או אתר?
קבוצת נילסן נורמן (Nielsen Norman Group) המתמחה בחווית משתמש הוציאה דו"ח על מחקר חדש אודות השימוש סטודנטים במכללות ברשת האינטרנט - College Students on the Web: Usability Guidelines for Creating Compelling Websites for College Students. תוצאות המחקר מעניינות במיוחד ועושות סדר במיתוסים הנפוצים.

Prager University לומדים סימסטר שלם בחמש דקות

ממהרים? אין לכם זמן ללמודים,אולי בכל זאת יש לכם חמש דקות? נו טוב זה מספיק ללמוד חומר של סימסטר שלם. כל לפחות טוענים ב- Prager Universit. שווה לראות על מה הם מדברים...

That's Why I Chose Yale - קידום בוידאו במדיה חברתית גם באקדמיה

וידאו That's Why I Chose Yale, קצת ארוך אבל אין מילים על ההשקעה... סאחטיין Yale
וידאו ויראלי בערוץ הוידאו של Yale ב- YouTube  - שווה צפי, ללמוד, להפנים ולהתפלל שגם לנו בארץ יהיו תקציבים להפקות כאלו... האמת מספיק משהו יצירתי והרבה יותר צנוע כדי לעשות את ההבדל!

למה מועמדים מצפים - חשיבות בניית אתרים ומדיה חברתית בגיוס סטודנטים

noel-levitz
מה באמת החשיבות של בניית אתר עדכני העונה על ציפיות המועמדים והמתעניינים בתהליך גיוסם כסטודנטים? – האם הנוכחות בערוצי מדיה חברתית באמת דרושה וחיונית לשם כך? למה מצפים המועמדים מהנוכחות האינטרנטית של המוסד בו הם מתעניינים?

מחקר (2010) שנערך ע"י Noel-Levitz מנסה לענות על השאלות הללו.

בניית אתרים - אפליקציית, מדיה חברתית של אוניברסיטת סטנפורד

עמוד האוהדים של סטנפורד בפייסבוקהעולם האקדמי מתעורר ומתחיל לעשות שימוש אמיתי במדיה חברתית. כוונתי מעבר לשימוש הרגיל של "חייבים להיות שם" או להעביר חדשות וידיעות לסטודנטים.

לוגו אוניברסיטת סטנפורדאוניברסיטת סטנפורד פיתחה אפליקציית פייסבוק לחיזוק תחושת השייכות (לסטודנטים, בוגרים והורים) אותה שיבצה בעמוד האוהדים שלה – בהחלט יש מה ללמוד



יום פתוח וירטואלי – לא חייבים להגיע לקמפוס

לוגו Central Lancashire
Central Lancashire
אוניברסיטת UCLan - Central Lancashire השיקה את היום הפתוח הווירטואלי שלה ביישום לאייפון (iPhone) אותו ניתן להוריד מהאייטיונז (iTunes). היישום מאפשר לראות את הקמפוס גם לאלו שלא יגיעו אליו בעצמם.

היישום גם יספק מידע על אירועים שעשויים לעניין את הסטודנטים ואמצעי התחבורה הנוחים להגעה. היישום הקודם של האוניברסיטה היה מיועד רק לסטודנטים וסגל וניתן לראות כאן שינוי גישה מעניין בפיתוח יישומים שיווקיים גם למתעניינים מתוך הבנה של המדיה החדשה.

הסתיימה בניית אתר המכללה האקדמית אשקלון החדש

המכללה האקדמית אשקלון - לוגובניית אתר האינטרנט החדש של המכללה האקדמית אשקלון הסתיימה והאתר הושק היום (04.07.2010). האתר החדש של המכללה מעוצב בקפידה ומעבר למידע הרב אודות פעילות המכללה יהווה את העוגן לפעילותה ברשת ובכלל זה בכניסתה הקרובה המתוכננת לתחום המדיה החברתית.

מה רוצים סטודנטים – עוד פוסט על Generation Y

זה מאוד פשוט לדעת מה סטודנטים רוצים, פשוט צריך לשאול אותם. אחד האתגרים המרכזיים בשימוש בכלי מדיה חברתית הוא לבנות קשר המבוסס על שיחה דו-כיוונית עם קהל היעד. שיחה כזו שהיא גם bottom-up וגם top-down ושיש בה האזנה אמיתית לקהל היעד ומאמץ כנה להצליח לממש את מהוויו בפתרונות ושירותים פרקטיים עשויה להוביל ליצירת אמון ולהפיכת בעל האתר לבר-סמכא בתחום הרלבנטי.

על פי מחקרים שנעשו רוב (Generation Y (81% אומנם שם לב לפרסומים המסורתיים שבאתרי המדיה החברתית אבל הבעיה היא שהוא לא מייחס להם רלבנטיות.

בניית אתרים לסביבה האקדמית – האם המאמרים שלכם מותאמים ל- Google Scholar

Google Scholar logo
Google Scholar מיזם ריכוז המאמרים וכתבי העת המדעיים של גוגל מאפשר חשיפה גדולה ומספק כלי חיפוש נוחים למאמרים מדעיים. (למי שעדיין לא מכיר אני ממליץ לקרוא פרטים על המיזם ברשת). פוסט זה מכיל גם מידע אודות הקוד הנדרש עבור חברות בניית אתרים הנדרשות לבנות מודולים לפרסום מאמרים אך חשוב מאוד לבעל האתר המפרסם מאמרים כדי שידע מה לדרוש ומה לבדוק.

בניית אתרים לסביבה האקדמית – מה לעשות כדי לשרוד בעוד 5 שנים.

Generation Z – הנה אני בא (לאקדמיה)

בבלוג כבר התייחסתי לא מעט לדור ה Y, הוא Generation Y המפורסם. כתבתי על החשיבות הרבה שיש לשימוש ולנוכחות במדיה חברתית כדי לעורר בו עיניין, לערב אותו, לזכות באמונו ובנאמנותו. הכל נכון, אבל נכבדי היקרים בפתח עומד הדור החדש Generation Z, והוא מאפיל על קודמו בכל מובן כשזה מגיע לנגישות דיגיטאלית ובמיוחד לרשת האינטרנט. אם אתם רוצים להיות כאן עוד 5 שנים כדאי שתתחילו להתכונן...

Genration Z הוא הכינוי של ילידי אמצע שנות ה90 ועד 2009, או כפי שהם מוכרים בכינוים נוספים בניהם " Digital Natives" ו- " , .Net Generation". השמות אומרים הכל...

בניית אתרים לסביבה האקדמית – סטודנטים הלומדים און-ליין מצליחים יותר

משרד החינוך האמריקאי - לוגו
המרכז לטכנולוגיות בלימוד של משרד החינוך האמריקאי ערך מחקר השוואתי על הצלחת תלמידים הלומדים און-ליין לעומת אלו הלומדים פנים אל פנים...(נכון ל- 2009) הממצאים מפתיעים (בעקר את השמרנים שביניינו :) ).

בניית אתרים – מה לפורד פיאסטה ולקהל היעד של אתר אקדמיה

בניית אתרים ופורד פיאסטה - קהלי יעד אקדמיים
אתם וודאי שואלים את עצמכם מה לחוג אקדמי ולפורד פיאסטה החדשה – נו טוב, לפי כותרת הפוסט אתם יודעים כבר שאנו מדברים על קהל היעד.

בפוסט קודם אודות השימוש במדיה חברתית הבאתי נתונים על השימוש המאסיבי שעושה דור ה Generation Y ) Y ) בסוג זה של מדיה. פורד הגדירה שזהו גם חלק מהותי מקהל היעד של מכונית הפיאסטה שלו. מן הסתם זהו כמובן גם קהל יעד מרכזי של האקדמיה (גילאי 18 – 24 ).

אז מה עשתה פורד להגיע לקהל והאם זה עבד? המשיכו לקרוא המפתחות בפנים.

בניית אתרים – מהם הדפדפנים הנפוצים

דפדפני אינטרנט
בפוסט הקודם התייחסתי לנושא התאמת בניית אתר האינטרנט עבור רזולוציית מסך של קהל היעד. הפעם אתמקד בהתאמת האתר לדפדפנים הנפוצים.

דפדפני האינטרנט השונים ובראשם אינטרנט אקספלורר (IE) ופייר פוקס (FF), מציגים את האתרים בצורה שונה בהתאם ליכולתם ולפרשנותם את הקוד.

התאמת האתרים לדפדפנים מצריכה השקעת משאבים בצד הפיתוח ולכן משפיעה באופן ישיר על עלות בניית אתר האינטרנט. בהמשך הפוסט נבחן מהם הדפדפנים הנפוצים אליהם כדאי להתאים את  בניית אתר האינטרנט כדי להגיע למירב הקהל מבלי להכנס להוצאות מיותרות.

בניית אתרים – הרזולוציה האופטימאלית לבניית אתר

בתנאי השוק המשתנים באופן דינאמי (מאוד) מחירי מסכי המחשב החדשים יורדים באופן דרמטי מחד ובאופן ישיר רזולוציות המסכים עולה בהתמדה.

כיום כמעט ולא ניתן לקנות מסך מחשב ביחס אורך/גובה של 3/4 שהיה מקובל תקופה ארוכה שכן רוב המסכים מותאמים לפורמאט המסך הרחב.  יצרני המסכים העכשוויים ממליצים על שימוש ברזולוציות גבוהות כדי לראות בהם בצורה מיטבית וחדה.

שינוים אלו משפיעים באופן ישיר על החלטות הקשורות לתחום בניית אתרים וכמובן עיצוב אתרים. האתגר הוא להתאים את אתר האינטרנט למירב המסכים בהתאם לקהל היעד והציוד שלו. בהמשך הפוסט נבחן מהיא הרזולוציה האופטימאלית לשם כך.

פינת הפירגון – בניית אתר הניוזסנטר של SDSU – אקדמיה בעיניינים

SDSU NewsCenter Logo
אתר הניוזסנטר (newscenter) של סאן דיגו סטייט יוניברסיטי הוא דוגמה מצוינת לשילוב מרשים באתר אקדמיה של יחסי ציבור, עיצוב וטכנולוגיה. האתר משלב כלים ופורמאטים מגוונים ויכול בהחלט לשמש כחלק מכלי Social CRM שמחלקת המדיה (יחסי הציבור) יכולה להניב ממנו מידע רב על הלכות הרוח של הקהל ואף לעקוף את התלות במדיה המסורתית (עיתונים, טלביזיה ורדיו) ולהגיע ישירות לקהלי היעד.

בעידן בו הקהל קובע לא פחות מהמוסד האקדמי עצמו את המיתוג (ברנדינג) שלו ההשקעה בהחלט יכולה לשאת פירות ולעשות את העבודה. זאת במיוחד לאור העובדה שמחקרים שנעשו קובעים כי בגילאי 18- 37 כמות המושפעים מביקורות והנוהגים לכתוב ביקורות עולה בהתמדה.

הוכרזו זוכי תחרות ה WEBBY 2010 – שווה מבט

תחרות ה- WEBBY היא מהחשובות והנחשבות בתחום בניית אתרים ברשת (וכמובן כיום בכל תחומי העשייה באינטרנט, רשתות חברתיות וכו'). בתחרות מחולקים האתרים לקטגוריות מקצועיות רבות ובניהם גם אוניברסיטאות, בתי ספר, חינוך, מדע וסטודנטים.

לנוחיות קוראי הבלוג להלן הזוכים (והמועמדים) בקטגוריות הרלבנטיות, באמת שווה להשקיע את הזמן ולראות את האתרים המדהימים הללו, אז יאללה כנסו :)..

הזמנה להרצאה: ציוצים וקבוצות מעריצים: שימושי טוויטר ופייסבוק באקדמיה הישראלית

הזמנה להרצאה, בחסות מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט - הרצאה במסגרת סמינר מחקר

ציוצים וקבוצות מעריצים: שימושי טוויטר ופייסבוק באקדמיה הישראלית

מרצים: אלונה פורקוש ברוך, ארנון הרשקוביץ מהמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב וממכללת לוינסקי לחינוך; מכון מופ"ת

תקציר: מטרת המחקר אשר יוצג בסמינר היא לבדוק את האופן בו מאמצת האקדמיה בישראל טכנולוגיות חדשות ואת השימושים הנעשים בהן. זאת, באמצעות בחינת פעילותם של גופים אקדמיים בישראל (מוסדות אקדמיים או יחידות בתוך מוסדות אקדמיים) בשני האתרים החברתיים המובילים כיום: טוויטר ופייסבוק. במהלך המחקר, בחנו ציוצים בטוויטר של גופים אקדמיים, כמו גם פרופילים, דפי מעריצים וקבוצות של גופים אקדמיים בפייסבוק - ועל ידי כך אפיינו את השימושים בפלטפורמות אלו. בתוך כך, ניסינו לזהות עד כמה השימוש באתרים אלו הינו חדשני, ולאתר דפוסים של אימוץ חדשנות טכנולוגית באקדמיה הישראלית.

אודות המרצים: אלונה פורקוש ברוך הינה תלמידת מחקר וחוקרת במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב, וכן משמשת ראש תחום תקשוב בחינוך במכללת לוינסקי לחינוך ומרכזת פורום רכזי תקשוב במכללות להכשרת מורים במכון מופ"ת. ארנון הרשקוביץ הינו תלמיד מחקר במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי באוניברסיטת תל אביב, מחקרו עוסק בשיטות מתקדמות של כריית נתונים בתחום החינוך. אלונה וארנון קיבלו בעבר, את מלגת נטוויז'ן לתמיכה בעבודות הדוקטורט שלהם.

ההרצאה תתקיים ביום א', 23 במאי 2010, י בסיוון התש"ע בין השעות 18:00-16:30 בחדר 430, בניין רקנאטי
מספר המקומות מוגבל. יש להירשם מראש בדוא"ל: niis@post.tau.ac.il
 

עיצוב אתרים (אחרים) בסביבה האקדמית

עיצוב אתרים בסביבה האקדמית - אתרי אקדמיות לאומנות

עיצוב אתרים בסביבה האקדמית עובר בתקופה האחרונה מהפכה משמעותית וכבר נגעתי בסיבות לכך לא אחת בבלוג זה (עיצוב ומיתוג אינטרנטי בסביבה האקדמית). הפעם אעיף מבט על אתרי אקדמיה שלקחו את העיצוב לרמה אחרת, אתרים שעשו את הצעד הנוסף ומציעים עיצוב נועז שלא היה מבייש את אתרי המעצבים הטובים שבאתרי הרשת.

באופן טבעי אני מתכוון לאתרי אקדמיות לאומנות בעולם אשר בזכות המיתוג ה"ארטיסטי" שלהם יכולים להרשות לעצמם לעצב בדרך מקורית שיתכן והייתה גורמת לראשי מוסדות אקדמיים אחרים לאבד כמה שעות שינה (ולאחרים לזכות בעוד מספר סטודנטים...).

נראה לי שאתן לעיצובים עצמם לעשות את העבודה, שהרי צילום מסך שווה יותר מאלף מילים, לא?

בניית אתרים לסביבה האקדמית – אתר בוגרי הטכניון



חדשות חמות – הסתיימה בניית אתר האינטרנט של ארגון בוגרי הטכניון. האתר החדש משמש כלי תקשורת ובסיס לרשת חברתית  לבוגרי הטכניון לדורותיהם. זה הוא אתר הבוגרים האקדמי המורכב ביותר בארץ ומאפשר לבוגרים לקבל מידע, להשתמש בקשרים של רשת הבוגרים, להצטרף למועדונים שונים וכו'.

בניית האתר מאפשרת לכל בוגר טכניון לקבל מידע המותאם אישית לפי תחום לימודי הבוגר, המועדונים אליהם הוא משתייך וכו'.

קידום אתרים בסביבה האקדמית –טיפים בסיסים שלא עולים כסף אבל שווים זהב

קידום אתרים בסביבה האקדמית
מנועי החיפוש ובראשם גוגל מיחסים אמינות גבוה לאתרי אקדמיה (מקצועני קידום אתרים מכנים זאת בשם trust ) לכן כברירת מחדל אתרים בסביבה האקדמית מקבלים עדיפות במנועי החיפוש ונהנים מ PR - Page Rank גבוה ביחס לאתרים מסחריים.

למרות זאת גם אתרי האקדמיה מצואים היום בסביבה תחרותית וכדאי להבין את הפעולות הבסיסיות אותם נוכל לעשות לבד כדי להקל על מנועי החיפוש ולאפשר דירוג גבוהה יותר של האתר בתוצאות האורגאניות (תוצאות חיפוש לא ממומנות).

עשרת הטיפים שבהמשך לא מהווים תחליף ליועץ מקצועי אבל בהחלט יוכלו לתרום לדירוג האתר

בניית אתרים - Connexions - open-source learning

תארו לעצמכם עולם בו כל חומרי הלימוד יהיו נגישים וזמינים לכל אדם. כל הידע משותף וכל אחד יכול לבנות לעצמו ממנו את ספרי הלימוד, לעדכן אותו ולשפר אותו. החלום הזה (בערך) נמצא בתהליכי הגשמה בפיתוח תחת רישיון Creative Commons אותו מובילה אוניברסיטת רייס (Rice) ומשתתפות בו אוניברסיטאות מובילות מכל רחבי העולם.

connexions פרויקט שיתופי
הפרויקט בעל החזון המדהים הזה נקרא Connexions. שלפי הכתוב באתרו הוא מקום בו ניתן לראות ולשתף חומרי לימוד העשויים מיחידות מידע קטנות הקרויות מודולים אותם ניתן לארגן לקורסים, ספרים, דוחות וכו'. כל אחד יכול לצפות ולתרום.

מאחר שכל מילה שלי מיותרת אני ממליץ להקדיש את 18 דקות הבאות פשוט לראות את הוידאו הבא מ-TED.COM בו Richard Baraniuk מרחיב על הפרויקט. לנוחיותכם שיבצתי את הוידאו בפוסט...

הלו! תרגיע, כאן זה לא אמריקה

הבדלי גישה בין אתר משרד החינוך האמריקאי לאתר משרד החינוך הישראלי (רשימה חלקית בלבד) 

אתר משרד החינוךאתר משרד החינוך האמריקאיבאופן חריג לבלוג זה אעלה הפעם אנקדוטה קצרה על אתר שאינו אתר אקדמיה או חינוך ישיר... ובכדי לא לבזבז את זמנכם הפעם אדגים במספר שורות קצרות את ההבדל בין אתר משרד החינוך הישראלי לזה האמריקאי, הבדלי גישה:

אתרי הממשל האמריקאי משתדלים להציף למעלה את השירותים החשובים והמבוקשים ביותר לקהל. זוהי מגמת ה- Get it Done On-line היעילה למתן שירות ומידע וחוסכת משאבים לשני הצדדים, נותן השירות מחד ומקבלו מאידך.

בשיטה זו של הצפה של קישורים חשובים העונים על השאלה "מה אני רוצה לעשות?" או במקרה של משרד החינוך האמריקאי "איך אני מוצא את?" מוגשת רשימה של קישוריות רלבנטיות.

אוניברסיטה בעננים – ממשק ענן התגיות של אוניברסיטת ברצלונה

תחום בניית אתרי אקדמיה מתפתח ומגלה יצירתיות רבה. מאתרים שעד השנים האחרונות פיגרו  טכנולוגית וחזותית הרחק מאחורי אתרי התדמית של החברות העסקיות הרי שלאחרונה לא רק שאתרי מוסדות אקדמיים רבים הדביקו את הפער, חלקם הפכו למובילי טרנדים ועושים שימוש יצירתי בכלים החדשים ברשת.

בחרתי להציג בפניכם את רעיון ממשק ענן התגיות שעושה אוניברסיטת ברצלונה במסגרת בניית אתר האינטרנט שלה.

בניין האוניברסיטה בoogle maps

מוסדות אקדמיים ומדיה חברתית #4 – אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה


בפוסט הרביעי בסדרת מוסדות אקדמיים ומדיה חברתית בחרתי להתמקד דווקא בשכנינו מדרום מזרח. כן כן, אוניברסיטה טכנולוגית בעולם הערבי, ערב הסעודית ליתר דיוק. אוניברסיטת המלך עבדאללה  למדע וטכנולוגיה (King Abdullah University of Science and Technology ) , לא מה שחשבתם, יש לנו בהחלט מה ללמוד ממנה.

בניית אתר האוניברסיטה נעשה במגמה תדמיתית, שיווקית ומציף לעמוד הבית מידע חדשותי שיווקי בחלוקה ליחידות מידע ברורות וידידותיות לגולש ובמראה המאפיין את אתרי הweb 2.0.

מוסדות אקדמיים ומדיה חברתית #3 - NC State University on Twitter & You Tube

NC state Twitterאוניברסיטת צפון קרולינה זיהתה היטב את כוחו של Twitter ליצירת שיחה עם הסטודנטים שלה וביצירת קהילה פעילה סביבו (בנוסף לערץ ה You Tube שלה).

האוניברסיטה עשתה צעד נוסף ולמעשה פתחה גירסא של ה- Twitter הרישמי שלה כאתר יעודי משלה.

אתר ה- Twitter שיצרה מושך את המידע שלו ישירות מה- Twitter הרישמי של האוניברסיטה ויושב על sub domain באוניברסיטה עצמה כלומר קיבל כתובת ייעודית על גבי שרתי האוניברסיטה עצמה.

אתר שימור הסביבה של הרווארד – GREEN is the new Crimson

אוניברסיטת הארוורד נרתמת לשמירה על הסביבה ולצורך כך גם הקימה אתר Sustainability at Harvard.
שילוב חכם של תדמית  ציבורית, ערכים ומעורבות בקהילה מוצאים ביטוי באתר הבנוי והמעוצב בדומה לאתרי מדיה חברתית ברוח הבלוגים ואתרי ה web 2.0.

עושים לאוניברסיטה בית ספר (לשיווק) בניית אתרים למכללות - case study

בפוסטים קודמים בבלוג התייחסתי לגלגל התנופה שהובילו המכללות ביחס לחשיבה השיווקית (מיתוג, ארכיטקטורת מידע, קידום אתרים וכו') של הסביבה האקדמית בארץ.

המכללות האקדמיות היו מהירות יותר בכניסה לעולם השיווק ברשת ובניצול אתרי האינטרנט שלהם ככלי לגיוס סטודנטים ותורמים בסביבה תחרותית ובתנאי שוק משתנים (תקציבית, תפישתית, מספר שחקנים בשוק וכו'). המכללות הבינו ראשונות כי חשוב ליצר שפה חזותית מקצועית שתעביר את חוזקות המותג שלהם ויבדלו אותו.

למכללות האקדמיות חשיבה עסקית יותר מאשר לאוניברסיטאות ועל כן אתריהן מכוונים מכירה ופניה ישירה לקהלי היעד.הפעם אתייחס לפעולות הקשורת באתר עצמו בלבד ללא קשר עם רישות ורכיבים הקשרים למדיה חברתית

 SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון: case study.
דוגמה מצוינת לשימוש באתר אינטרנט לצורך קידום שיווקי ומכירתי הוא ללא ספק אתרה של SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. אתר המכללה שעלה לפני מספר חודשים מבוסס על חשיבה רבה ואיפיון צרכים מסודר ועבודת מיתוג מקצועית. האתר הוא תולדה של שיתוף פעולה הדוק בין נציג המכללה, חברת המיתוג jwt_digital וחברת ICS בניית אתרים.

אתרים בסביבה האקדמית בעיני ה Web Marketing Association, Inc

מהו האתר האקדמי הטוב ביותר? זה המוצא איזון בין הדרישות והצרכים האקדמיים לבין התאמתו לקהל הסטודנטים הבקיא בחידושי הרשת וברזי הטכנולוגיה. הקהל הזה היום ביקורתי יותר מתמיד ובהחלט יודע מה טוב בשבילו...

ה- Web Marketing Association עורך תחרות שנתית ובה בוחר את האתרים המצטיינים בתחומם. בין הקטגוריות הארגון מעניק גם פרסים לאתרי מוסדות אקדמיים.
הקטגוריות הנבדקות הינן:

אתר האינטרנט הוא הפנים הראשונות שהסטודנט הפוטנציאלי פוגש - ניו-יורק טיימס

דניאל כוהן, יושב ראש משותף בוועדת התדמית של אוניברסיטת קורנל מצוטט בניו-יורק טיימס אתר האינטרנט הוא הפנים הראשונות שהסטודנט הפוטנציאלי פוגש.

מוסדות אקדמיים ומדיה חברתית #2 – דיקן הסטודנטים אוניברסיטת בוסטון

בפוסט הקודם הצגנו נתונים על כמות הגולשים הצעירים בגילאי 18-24 הפעילים במדיה חברתית. החלטנו הפעם לתת דוגמה (מחו"ל) על שימוש שעושה מוסד אקדמי במידע הזה כדי להיות ב"שיחה" עם קהל היעד הזה שלו.

משרד דיקן הסטודנטים של אוניברסיטת בוסטון שם דגש רב על השימוש במדיה חברתית (בלוג, facebook, twitter ,flicer) ולמעשה הוא מגדיל לעשות ומקדיש ערוץ מרכזי שלם (מתוך הארבע שבאתר) למדיה זו. הערוץ עצמו אפילו מכונה 2.0 KENN – שם הבא להדגיש את הקשר ל web 2.0 כינויו של טרנד שיתוף הקהל הרחב ביצירת התכנים והכולל בתוכו את המדיה החברתית (רשתות חברתיות)


מוסדות אקדמיים ומדיה חברתית #1- איפה הקהל שלי?

בניית אתר עבור מוסד אקדמי בין אם המדובר באתר אוניברסיטה, מכללה, בית ספר גבוהה, או רק מחלקה חוג או מכון היא רק ההתחלה לנוכחות ברשת.

אתר האינטרנט מהווה בעצם כלי בסיסי ליצירת שיחה עם קהל היעד שלו אשר ברובו מורכב מסטודנטים (ומועמדים) בגילאי 18-24 ילדי Generation Y. אז איך מגיעים לקהל הזה???

שירות חדש לקהילה המדעית מנוע LaTeXSearch

בלוג בניית אתרים בניית אתרים עבור מוסדות אקדמיים מצא כי לאחרונה הועלה לאויר LaTeXSearch שירות ניסיוני ( beta ) חינם חדש לשירות הקהילה המדעית המאפשר חיפוש קוד LaTeX במאגר המונה כ1.1 מיליון בפרסומים מדעיים.

מיתוג, שפה חזותית, עיצוב אתרים ובידול בסביבת האינטרנט האקדמית

תפישת המותג והשפה החזותית בעולם אתרי האינטרנט של המוסדות האקדמיים עברה מהפכה משמעותית בשנים האחרונות. גלגל התנופה בתהליך זה היה עלייתן של המכללות המסחריות וריבוי האופציות העומדות בפני הסטודנט הפוטנציאלי. בשל התחרותיות שנוצרה עלתה במידה רבה חשיבותם של השיווק והתדמית ומכאן ההשפעה המיידית על יצירת המותג האקדמי האינטרנטי השם דגש על החוזקות והבידול של כל מוסד.

ארכיטקטורת מידע עבור בניית אתרים עבור מוסדות אקדמיים

מהי ארכיטקטורת מידע
בניית אתרים עבור מוסדות אקדמיים (בין אם המדובר באתר האוניברסיטה, המכללה, המחלקה, החוג או מכון המחקר) כוללת לרוב מידע רב, מורכב ובעל מאפינים שונים. מידע זה כולל קטעי מלל שונים, חלקם תדמיתיים וחלקם אינפורמטיביים וחומרי לימודי אינטראקטיביים. מרכיב מרכזי בהצלחת כל בניית אתר הוא יכולת ההתמצאות וקלות הניווט שבו עבור קהל היעד אליו הוא מכוון. אתרי אינטרנט בסביבה האקדמית פונים למגוון גדול של קהלים, עוסקים בסוגי מידע רבים ומחויבים לנגישות, לכן האתגר בפיתוח ארכיטקטורת מידע עבורם במסגרת בניית אתר האינטרנט הינו רב ודורש התייחסות מיוחדת.

בניית אתרים עבור מוסדות אקדמיים - אתרי אקדמיה

מענה אופטימאלי לצרכים ייחודיים, מורכבים ומשתנים בסביבה תחרותית ובהתמודדות עם שינויי תפיסה בקרב קהלי היעד.

לכל סביבה ארגונית תרבות וצרכים ייחודיים משלה, צרכים אלו נובעים כמובן מאופי הארגון, תחום פעילותו ובתקופה האחרונה יותר מתמיד גם מהשפעות חיצוניות והתמודדות עם שינויים תפיסתיים בחברה הסובבת אותה. הסביבה האקדמית היום מתמודדת בפני אתגרים רבים הן במשורי המחקר והלימוד והן במשורי התחרותיות והתקציב. יתרה מכך נאלצת הסביבה האקדמית הגבוהה להתמודד עם שינויי הראיה והתפיסה בקרב קהלי היעד לסוגיהם השונים את המוסדות האקדמיים עצמם וטשטוש ההבדלים בניהם.

לאור ריבוי ומגוון האפשרויות העומדות כיום בפני סטודנטים פוטנציאלים, אנשי הסגל, עמיתי מחקר ותורמים מהארץ ומהעולם חודרת לעולם האקדמי יותר ויותר ההבנה וההפנמה בצורך הקידום השיווקי והתדמיתי. שלא כמו בעבר לא די במסירות, בהישגים ובהעמקה בתכנים האקדמיים כדי לכוון ולמשוך את קהלי היעד אל החוג, המחלקה או אל מכון המחקר. גם לא די במוניטין שרכש לעצמו המוסד היוקרתי ובמסורת מפוארת וארוכת השנים שלו כדי לקבץ אליו את הסטודנטים הפוטנציאליים ואת התרומות להן הוא זקוק.